"אין פרסום רע"

מכירה את המשפט "אין פרסום רע"?
כלומר אומרים את השם שלך, זה כבר טוב…

בואי נחבר לזה את הצורך הרגשי של הילדים שלנו בנראות
(הצורך להרגיש שרואים אותי, שאני חשוב ומשמעותי).
מנקודת המבט של ילדים,
כל תשומת לב מההורים שלי היא תשומת לב. אני קיים.
אמא כעסה עליי? היא ענתה לי על הצורך בנראות.
אבא צעק עליי? הוא ענה לי על הצורך בנראות.

והצורך הזה, הוא כמו מיכל שצריך להתמלא, בכל מקרה.
כמו כוס שחייבים שימלאו אותה, ולא סתם כוס,
אלא כוס שיש בה חור קטנטן ובלתי נראה,
ולכן אנחנו צריכים למלא אותה כל הזמן, בעקביות.

אז אם את מוצאת את עצמך הרבה פעמים צועקת על הילדים שלך,
כועסת עליהם, חושבת שהם עושים לך בכוונה….
אני מציעה זווית הסתכלות חדשה על המצב.
הם לא עושים נגדך, אלא בעד עצמם!
הם צריכים למלא את המיכל!

וכל עוד את תדאגי למלא את המיכל שלהם בטוב,
הם לא ייאלצו לבקש שתמלאי אותו בפחות טוב.

תשבחי את הילד או הילדה שלך על הדברים הטובים שהוא עושה במהלך היום ובכלל,
תשתמשי במילה "ראיתי"!
למשל "ראיתי ששיתפת את אחותך במשחק".
"ראיתי שסידרת אחריך את המשחק".
"ראיתי שנהנית בחוץ" וכו'.

שימי את הפוקוס על הטוב! על מה שאת רוצה שהילד שלך יישמר,
ותורידי פוקוס מהפחות טוב, מהתנהגויות שאת רוצה להפחית ולהעלים.

ואת תראי, שהפידבק שלך ייעשה הבדל של שמיים וארץ.
במערכת היחסים שלך עם הילדים שלך,
ובהתנהגויות של הילדים שלך באופן כללי.