נעים מאוד!
שמי מיטל קיאני פרץ, מנחת הורים לגיל הרך, יועצת שינה, מלווה תהליכי פרידה מחיתולים ואמא לאדל והיאלי המתוקות, נשואה ליניב.
אני עובדת בשיטה וגישה המעניקה מענה מדויק לכל קושי סביב שינה, פרידה מחיתולים או התנהלות בבית מול הילדים – המבוססת על אבחון מדויק, מענה רגשי לצרכי הילד, כלים פרקטיים ליישום וכמובן תמיכה וליווי יד ביד של ההורים.
בזכות הנסיון הרב והשיטה המשגשגת ייעצתי לעשרות משפחות והובלתי אותן בהצלחה אל היעד אליו ביקשו להגיע מול ילדיהם.
החזון שלי הוא להוביל משפחות שחוות קשיים כאלו ואחרים מול הילדים, מתוך מטרה לעזור להורים להתמודד בהצלחה עם אתגרי ההורות לחיים שמחים ומאושרים יותר.
כשאדל נולדה אי שם בשנת 2016, גרנו אצל ההורים של יניב בעלי היקר.
הייתה לי את כל העזרה שיכולתי לחלום עליה, אבל עדיין – לא הייתי מאושרת כמו שחשבתי בתמימותי שמצופה מאישה שילדה את הדבר שהיא ייחלה לו. לא בחודשים הראשונים.
ההרדמות התישו אותי. אדל הייתה בוכה רוב היום (אני תמיד אומרת שלקח לה זמן להסתגל לעולם). היא הייתה מאז ומתמיד ילדה חכמה וחשדנית כלפי זרים, ככה שחוץ ממני, מיניב ומחמותי, כמעט ואף אחד לא יכול להתקרב מבלי שזה ייגמר בבכי ובתסכול.
חברו אישה אחרי לידה ראשונה שלא באמת יודעת הכל (כמה שהיא קראה לפני וחשבה שהיא יודעת) לילדה ש"מתחממת לאט", לחיים בלי שגרה, שכולם סובבים ההרדמות של הילדה – כי הרי אם היא לא ישנה היא כמובן עצבנית ביותר – כמו כל תינוק שלא ישן, ותקבלו אמא עייפה, מתוסכלת, ששואלת את עצמה: "למה עשיתי את זה לעצמי?!"
כשאדל הייתה בת 4 חודשים לימדתי אותה להירדם עצמאית. התייעצתי עם יועצת שינה, והתחלתי בתהליך. הייתי עקבית ונחושה וזה אכן עבד. בשעה 19:00 הילדה ישנה עד הבוקר ואני קיבלתי את השפיות שלי בחזרה.
ואז סוף סוף התחלתי ליהנות מחופשת הלידה! יצאנו למפגשי אמהות, לטייל בקניון, למדתי את נפלאות המנשא והיה פשוט כייף.
ואז.. הכייף נגמר, חזרתי לעבודה ושוב נתקלתי בקושי של שילוב בין שני עולמות, המקצועי והאישי-משפחתי.
אבל שרדתי כדי לספר, וכשאדל הייתה בת כמעט שנתיים, החלטנו שאנחנו מוכנים לעוד ילד.
אחרי כמה חודשים נקלטתי להריון, שלצערי התגלה כלא תקין…
ואז שוב נכנסתי להריון, בריא ברוך השם,
הכל עבר באמת בצורה טובה וחלקה ונעימה, והייתי מאושרת!
דמיינתי אידיליה אחרי הלידה, כי כבר יש לי ילדה אחת, ואני כבר למודת ניסיון: יודעת להרדים, להחליף, את כל הטריקים והשטיקים שפיתחתי עם אדלי. יודעת הכל!
ועברנו לבית חדש, והכל יהיה מושלם, כי למה לא?!
והגיע המשוער, והיאלי שלי נולדה במהירות ובקלות ברוך השם.
בבית חולים היה מושלם, התחברנו, הנקתי אותה והייתי בעננים מרוב אושר.
ואז הגיעו החיים.
חזרנו הביתה.
ופתאום אני מבינה ששוב החיים שלי השתנו מבלי שהתכוונתי.
וכמה שהיאלי הייתה תינוקת פשוט מושלמת, אין מילה אחרת לתאר,
רגשות האשם החלו לכרסם….
איך אני אתן לאדל תשומת לב ויחס עם תינוקת קטנה שתלויה בי 24/7?
ולמה עשיתי את זה לעצמי?! הרי אדל כבר בת 3+, עצמאית, בוגרת, למה הלכתי אחורה בזמן?! מה חשבתי לעצמי?
ובום. דיכאון אחרי לידה. הדבר הכי נורא בעולם.
למזלי, דיכאון שהייתי ערה אליו וטיפלתי חיש מהר בכל התותחים הכי כבדים שאת יכולה לדמיין לעצמך.
אחרי תקופה באמת לא פשוטה, בלשון המעטה,
יצאתי מזה ולמדתי להעריך.
להעריך את המשפחה שלי.
את החיים.
לראות את הטוב, ללמוד להתפתח מהקשיים ולא להישאב למטה.
וזה בדיוק מה שהביא אותי ללימודי הדרכת הורים לגיל הרך.
קיבלתי שיעור בחיים, שאני לא מאחלת לאף אחת ואף אחד!
אבל את התובנות מהשיעור הזה, אני אשמח להעביר אליך, ביחד עם כלים נוספים שיעזרו לך לעבור את מסע ההורות שלך בצורה הטובה ביותר עבורך, עבור בן זוגך, עבור הילדים שלך.