אודותיי

אני מזמינה אותך לקרוא על המסע שלי בהורות,

ועל איך ולמה הגעתי לעולם של הדרכת הורים לגיל הרך….

נעים מאוד!

קוראים לי מיטל קיאני פרץ, אני בת 32,
גרה בגליל המערבי (אך מגיעה כמעט לכל חלקי הארץ!)
נשואה ליניב שאותו אני מכירה מגיל 17, ואמא לשתי ילדות מתוקות:
אדל בת 5, והיאלי בת כמעט שנתיים.

בעברי מנהלת פרויקטים בחברת שיווק דיגיטלי והיום:
מנחת הורים, יועצת שינה ובקרוב גם מדריכה להתפתחות תינוקות.
כל זה בשיטת לריסה גינת: שיטת הוליסטית מבוססת מחקרים
שנועדה לאפשר לך להכיר את הילד/ה שלך,
להכיר את הצרכים הרגשיים שלו או שלה,
ומתוך לזה לקבל כלים מתאימים שיאפשרו לך לתת
את המענה הכי טוב לאוצר שלך.

איך הכל התחיל?…

כשאדל נולדה אי שם בשנת 2016
גרנו אצל ההורים של יניב.
הייתי לי את כל העזרה שיכולתי לחלום עליה
אבל עדיין – לא הייתי מאושרת.
לא בחודשים הראשונים.

ההרדמות התישו אותי.
אדל הייתה בוכה רוב היום
(אני תמיד אומרת שלקח לה זמן להסתגל לעולם)
היא הייתה מאז ומתמיד ילדה חכמה וחשדנית כלפי זרים
ככה שחוץ ממני, מיניב ומחמותי, כמעט ואף אחד לא יכול להתקרב
מבלי שזה ייגמר בבכי ובתסכול.

חברו אישה אחרי לידה ראשונה
שלא באמת יודעת הכל
(כמה שהיא קראה לפני וחשבה שהיא יודעת)
לילדה ש"מתחממת לאט"
לחיים בלי שגרה, שכולם סובבים סביב הילדה
סביב להרדים אותה בעיקר
כי אם היא לא ישנה היא כמובן
עצבנית ביותר – כמו כל תינוק שלא ישן,
ותקבלו אמא עייפה, מתוסכלת,
ששואלת את עצמה: "למה עשיתי את זה לעצמי?!"

כשאדל הייתה בת 4 חודשים
לימדתי אותה להירדם עצמאית.
התייעצתי עם יועצת שינה,
והתחלתי בתהליך.
הייתי עקבית ונחושה וזה אכן עבד.
ב19 הילדה ישנה עד הבוקר
ואני קיבלתי את השפיות שלי בחזרה.

ואז סוף סוף התחלתי ליהנות מחופשת הלידה!
יצאנו למפגשי אמהות, לטייל בקניון, למדתי את נפלאות המנשא
והיה פשוט כייף.

ואז.. הכייף נגמר, חזרתי לעבודה ושוב נתקלתי בקושי
של שילוב בין שני עולמות
המקצועי והאישי משפחתי.
אבל שרדתי כדי לספר,
וכשאדל הייתה בת כמעט שנתיים,

החלטנו שאנחנו מוכנים לעוד ילד.

אחרי כמה חודשים נקלטתי להריון,
שלצערי לא הצליח …

ואז שוב נכנסתי להריון, בריא ברוך השם,
הכל עבר באמת בצורה טובה וחלקה ונעימה, והייתי מאושרת!

דמיינתי אידיליה אחרי הלידה,
כי כבר יש לי ילדה אחת, ואני כבר למודת ניסיון:
יודעת להרדים, להחליף, את כל הטריקים והשטיקים שפיתחתי עם אדלי. יודעת הכל!

ועברנו לבית חדש, והכל יהיה מושלם, כי למה לא?!

והגיע המשוער, והיאלי שלי נולדה במהירות ובקלות טפו טפו.
בבית חולים היה מושלם, התחברנו, הנקתי אותה והייתי בעננים מרוב אושר.

ואז הגיעו החיים.
חזרנו הביתה. ופתאום אני מבינה ששוב החיים שלי השתנו מבלי שהתכוונתי.

וכמה שהיאלי הייתה ילדה פשוט מושלמת, אין מילה אחרת לתאר,
רגשות האשם החלו לכרסם….
איך אני אתן לאדל תשומת לב ויחס עם תינוקת קטנה שתלויה בי 24/7?
ולמה עשיתי את זה לעצמי?!
הרי אדל כבר בת 3+, עצמאית, בוגרת,
למה הלכתי אחורה בזמן?! מה חשבתי לעצמי?

ובום. דיכאון אחרי לידה. הדבר הכי נורא בעולם.

למזלי, דיכאון שהייתי ערה אליו וטיפלתי חיש מהר בכל התותחים הכי כבדים שאת יכולה לדמיין לעצמך.

אחרי תקופה באמת לא פשוטה, בלשון המעטה,
יצאתי מזה ולמדתי להעריך.
להעריך את המשפחה שלי. את החיים.
לראות את הטוב, ללמוד להתפתח מהקשיים ולא להישאב למטה.

וזה בדיוק מה שהביא אותי ללימודי הדרכת הורים לגיל הרך.
קיבלתי שיעור בחיים, שאני לא מאחלת לאף אחת ואף אחד

אבל את התובנות מהשיעור הזה, אני אשמח להעביר אליך
ביחד עם כלים נוספים שיעזרו לך לעבור את מסע ההורות שלך
בצורה הטובה ביותר עבורך, עבור בן זוגך, עבור הילדים שלך.

רוצה להתייעץ? דברי איתי!
חייגי אליי ל- 052-6578731 או השאירי פרטים ואחזור אליך בהקדם